Le texte Le vocabulaire Les mitsvoth Les commentaires Les révisions
Shemot 12
Pessa'h 1 (Chabbat)
Shevi'i
וכי יגור אתך גר ועשה פסח ליהוה המול לו כל זכר ואז יקרב לעשתו והיה כאזרח הארץ וכל ערל לא יאכל בו
וְכִֽי־יָג֨וּר אִתְּךָ֜ גֵּ֗ר וְעָ֣שָׂה פֶ֘סַח֘ לַֽיהֹוָה֒ הִמּ֧וֹל ל֣וֹ כָל־זָכָ֗ר וְאָז֙ יִקְרַ֣ב לַֽעֲשֹׂת֔וֹ וְהָיָ֖ה כְּאֶזְרַ֣ח הָאָ֑רֶץ וְכָל־עָרֵ֖ל לֹא־יֹ֥אכַל בּֽוֹ:
48
Traduction
Si un étranger, habite avec toi et veut célébrer la pâque du Seigneur, que tout mâle qui lui appartient soit circoncis, il sera alors admis à la célébrer et deviendra l’égal de l’indigène ; mais nul incirconcis n’en mangera.
Ajouter une note
Rachi non traduit
וְעָשָׂה פֶּסַח. יָכוֹל כָּל הַמִּתְגַּיֵּר יַעֲשֶׂה פֶּסַח מִיָּד, תַּלְמוּד לוֹמַר וְהָיָה כְּאֶזְרָח הָאָרֶץ, מָה אֶזְרָח בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר אַף גֵּר בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר (שָׁם):
וְכָל עָרֵל לֹא יֹאכַל בּוֹ. לְהָבִיא אֶת שֶׁמֵּתוּ אֶחָיו מֵחֲמַת מִילָה, שֶׁאֵינוֹ מוּמָר לַעֲרֵלוּת וְאֵינוֹ לָמֵד מִ''בֶּן נֵכָר לֹא יֹאכַל בּוֹ'' (שָׁם):
Onkelos non traduit
וַאֲרֵי יִתְגַיַר עִמָךְ גִיוֹרָא וְיַעְבֵּד פִּסְחָא קֳדָם יְיָ מִגְזַר לֵהּ כָּל דְכוּרָא וּבְכֵן יִקְרַב לְמֶעְבְּדֵהּ וִיהֵי כְּיַצִיבָא דְאַרְעָא וְכָל עַרְלָא לָא יֵכוּל בֵּהּ:
Targ. Yonathan non traduit
וַאֲרוּם יִתְגַּיַּיר עִמְכוֹן גִּיּוֹרָא וְיַעֲבֵד פִּסְחָא קֳדָם יְיָ יִגְזוֹר לֵיהּ כָּל דְּכוּרָא וּבְכֵן יְהֵי כָּשֵׁר לְמֶעֱבְדֵיהּ וִיהֵי כְּיַצִיבָא דְאַרְעָא וְכָל עַרְלָאֵי בַּר יִשְׂרָאֵל לָא יֵיכוּל בֵּיהּ:
Or Ha'Hayim non traduit
המול לו כל זכר. פירוש כשם שמילת עבד מעכבת בישראל שלא יאכל גם הגר מילת עבדיו וגו' מעכבת אותו עד שימול לו כל זכר. ואומרו ואז יקרב וגו'. פירוש לא יצטרך שישחטו אחרים עליו אלא הוא בעצמו יקרב לעשותו והיה כאזרח וגו':
וכי יגור אתך גר. כאן הסכים על קבלת גרים מהערב רב כדעת משה. והוא אומרו אתך. עוד רמז דעת עליון כי לא הסכימה על הדבר אלא לרצון משה ה' חפץ כאומרם ז''ל (שמות רבה פמ''ב). והוא אומרו אתך גר פירוש עמך הוא גר שאין אתה בקי בנסתרות ולא מחשבותי מחשבותיכם, וצא ולמד מה עלתה בידם מהם:
Baal Hatourim non traduit
ואז. ד' במס' ואז יקרב לעשותו. ואז תשכיל. ואז ירצו את עונם. ואז חיל מלך בבל צרים על ירושלים. כלו' ואז כשיקרב להקריב קרבן אז יצליח וישכיל וכן אז כשחיל מלך בבל צרים על ירושלים ואז ירצו את עונם: וכל. ער. ל 'לא יאכל. בו. וסמיך ליה תורה אחת רמז לק''ו שנשא משה במעשה העגל ומה פסח שהוא מצוה אחת אמרה תורה וכל ערל לא יאכל בו וגו':
תורה אחת יהיה לאזרח ולגר הגר בתוככם
תּוֹרָ֣ה אַחַ֔ת יִֽהְיֶ֖ה לָֽאֶזְרָ֑ח וְלַגֵּ֖ר הַגָּ֥ר בְּתֽוֹכְכֶֽם:
49
Traduction
Une seule et même loi régira l’indigène et l’étranger demeurant au milieu de vous."
Ajouter une note
Rachi non traduit
תּוֹרָה אַחַת וגו'. לְהַשְׁווֹת גֵּר לָאֶזְרָח אַף לִשְׁאָר מִצְוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה (שָׁם):
Onkelos non traduit
אוֹרַיְתָא חֲדָא יְהֵא לְיַצִיבָא וּלְגִיוֹרָא דְיִתְגַיְרוּן בֵּינֵיכוֹן:
Targ. Yonathan non traduit
אוֹרַיְיתָא חָדָא תְּהֵא לְכָל מִצְוָותָא לְיַצִּיבָא וּלְגִיּוֹרָא דִי מִתְגַּיֵּיר בֵּינֵיכוֹן:
Siftei 'Hakhamim non traduit
(ד) וא''ת מהיכא תיתי לחלק והא גר ישראל גמור הוא בשלמא לעיל דכתיב כאזרח הארץ להשוות את הגר לאזרח הארץ בהקרבת פסח בי''ד דה''א מיד שנתגייר יהיה חייב בקרבן פסח מ''ה כ' כאזרח הארץ כדפירש''י לעיל אבל שאר מצות שבתורה מנ''ל לחלק. [רא''ם] וי''ל מדאצטריך קרא להשוות הגר לישראל לענין הקרבת פסח בי''ד ה''א שאין הגר שוה לישראל בשאר מצות:
Ibn Ezra non traduit
תורה. זה הגר הוא גר צדק. לא גר שער: הבא אחריו שדבר השם למשה לקדש הבכורים. ובחצי (נ) טעם ויעשו כל בני ישרא. ל. וכבד הזכיר זה למעלה. הלילה היתה מכת בכורים. ובצאת ישראל ביום צוה השם מיד לקדש בכורי ישראל ובכורי בהמתם:
ויעשו כל בני ישראל כאשר צוה יהוה את משה ואת אהרן כן עשו
וַיַּֽעֲשׂ֖וּ כָּל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל כַּֽאֲשֶׁ֨ר צִוָּ֧ה יְהוָֹ֛ה אֶת־מֹשֶׁ֥ה וְאֶֽת־אַֽהֲרֹ֖ן כֵּ֥ן עָשֽׂוּ: (ס)
50
Traduction
Tous les Israélites obéirent : comme l’Éternel l’avait prescrit à Moïse et à Aaron, ainsi firent-ils.
Ajouter une note
Onkelos non traduit
וַעֲבָדוּ כָּל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כְּמָא דִי פַקִיד יְיָ יָת משֶׁה וְיָת אַהֲרֹן כֵּן עֲבָדוּ: [ס]
Targ. Yonathan non traduit
וַעֲבָדוּ כָּל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הֵיכְמָא דְפַּקִּיד יְיָ יַת משֶׁה וְיַת אַהֲרֹן הֵיכְדֵין עָבָדוּ:
ויהי בעצם היום הזה הוציא יהוה את בני ישראל מארץ מצרים על צבאתם
וַיְהִ֕י בְּעֶ֖צֶם הַיּ֣וֹם הַזֶּ֑ה הוֹצִ֨יא יְהֹוָ֜ה אֶת־בְּנֵ֧י יִשְׂרָאֵ֛ל מֵאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם עַל־צִבְאֹתָֽם: (פ)
51
Traduction
Or, ce fut ce jour-là même que l’ Éternel fit sortir les Israélites du pays d’Égypte, selon leurs légions.
Ajouter une note
Onkelos non traduit
וַהֲוָה בִּכְרַן יוֹמָא הָדֵין אַפֵּיק יְיָ יָת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאַרְעָא דְמִצְרַיִם עַל חֵילֵיהוֹן: [פ]
Targ. Yonathan non traduit
וַהֲוָה בִּכְרַן יוֹמָא הָדֵין אַפֵּיק יְיָ יַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאַרְעָא דְמִצְרַיִם עַל חֵילֵיהוֹן:
Ibn Ezra non traduit
ויהי בעצם. לפי דעתי זה הפסוק דבק עם הפסוק במדבר בדרך:
Kli Yakar non traduit
והקרוב אלי לומר בזה, שהערב רב שנתגיירו ויצאו מעצמם ממצרים קרא הכתוב צבאות ה' כי חביבים הגרים לפני הקב''ה אע''פ שאינן בכלל בני ישראל מ''מ צבאות ה' הם ג''כ, כמו ישראל, לכך נאמר בפסוק ראשון יצאו כל צבאות ה' על הגרים שיצאו מעצמם ולא הוציאם ה', אבל בפסוק שני אמר על בני ישראל ממש שהוציאם ה' על צבאותם נוסף על אותן הצבאות שיצאו כבר מעצמם, ולכך נאמר בפר' וארא (ז.ד) והוצאתי את צבאותי את עמי בני ישראל, כדי שלא תבין לומר שעל קהל גרים אמר והוצאתי את צבאותי ע''כ הוצרך לפרש את עמי, כי בלי ספק שגם ישראל נקראו צבאות ואמרו רז''ל שהוא מלה מורכבת צבא אות ר''ל צבא שיש לי בהם אות, ואמרו זה על אות שבת מילה ותפילין כי שלשתן נקראו אות וטעמו ידוע, ואמר בשניהם ויהי בעצם היום הזה כי בערב רב הוצרך לומר כן שיצאו לעין כל ולא יראו מן פרעה מלכם, ובישראל הוצרך לומר כן להורות שיציאת מצרים היתה ביום ממש כמ''ש (במדבר לג.ג) ממחרת הפסח יצאו בני ישראל. ואע''פ שנאמר (דברים טז.א) הוציאך ה' ממצרים לילה, פירש''י והרמב''ן שבלילה נתן להם רשות לצאת, ומהרי''א פי' שמלת לילה מוסב על ועשית פסח.
ויהי בעצם היום הזה הוציא ה' וגו'. כבר נאמר פסוק זה למעלה (פסוק מא.) ויש כמה שינויים בין שני פסוקים אלו, כי למעלה אמר יצאו כל צבאות ה' משמע כאילו יצאו מעצמם, וכאן נאמר הוציא ה', למעלה אמר שיצאו כל צבאות ה' ולא הזכיר בני ישראל, וכאן אמר הוציא ה' את בני ישראל, ועוד שאמר על צבאותם משמע שצבאות לאו היינו בני ישראל.
Or Ha'Hayim non traduit
ויהי בעצם וגו'. הודיע הדבר בסמוך לעשית פסח. לומר כי זה גורם גמר היציאה, כי זולת זה לא היה בידם מצוות לצאת כאומרם ז''ל (שם פי''ז) בפ' ואעבור עליך וגו':
Ramban non traduit
ויהי בעצם היום הזה הוציא ה'. מפני שאמר למעלה (פסוק מב) ליל שמורים הוא לה' להוציאם מארץ מצרים, חזר ופירש כי לא יצאו בלילה כלם מן הארץ, אלא שנתן להם רשות לצאת והיו בני חורין, אבל בעצם היום ההוא יצאו מכל גבול מצרים עם כל צבאותם צבא הנשים וערב רב הנלוים עליהם. ור''א פירש כי ויהי בעצם היום הזה שהוציא ה' את בני ישראל מארץ מצרים דבר השם אל משה קדש לי:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source